גרגיר בטבע

וּכְשֶׁאָמוּת

מָה כְּבָר יִישָאֵר מִמֶּנִּי....
מָה כְּבָר יִיזָכֵר בְּעוֹד
דּור וגם דורַיִים
חוּץ מֵאֶבֶן אַחַת
דהוּיָה וּמְטוּשְטֶשֶת
שָׁם עַל הַגִּבְעָה
עִם שֵׁם שָׁחוּק
וְעִשְׂבִּיָּה פְּרוּעָה.


וּמִי יִזְכּוֹר אֶת נִשְׁמַתִּי
מַהוּת אופְיִי וְצוּרַתִי
לְאַחַר לֶכְתָם שֶׁל כּל בַּנַי
צֶאֱצָאֵי מָקוֹר חֶלְּצַי.....


נְכָדִים אֲחָדִים
יַאַחְזוּ גַּם הֵם בְּזֵכֶר,
רֶמֶז רְמָזִים
לְצוּרַתּוֹ שֶׁל סָב זְקוּנִים.


וְכָךְ אַגִּיעַ בְּהֶמְשֵׁךְ
לְגַרְגִּיר בְּטֶּבַע מִתְמַשֵּׁךְ.
כִּי כָּךְ הֵם כּל חֲיֵי אָדָם:
בְּבוֹא הַנֶּצַח,
לְבַדָּם.


וּמָה נוֹתַר
אִם כְּבָר
בִּכלָל,
וּמָה מַמְשִׁיךְ זֵהוּת וְרוּחַ
שֶׁל נִפְטָר
עַל פִּי
גּוֹרָל.


זְמַן קַצָר....עַד נְכָדָיו.
לִפְעָמִים גַּם מַעַשָׁיו.
אַךְ לַרוֹב....כָּל טִבְעוֹ
מתְפּוֹרֵר שָׁם בְּקִבְרוֹ.


רַק אוּלַי וְלִפְעָמִים
נִזְכָּרִים בְּשמו
אִם שַׁיָּיךְ הוּא לַמֵּתִים
שֶׁאָחֲזוּ בְּעֵט וּדְיוֹ
וְצִיְּירוּ עִמָּם מִילִּים
וְכָךְ קָנָה אֶת עוֹלָמוֹ..


לְכֵן אֲנִי
דַּל כּוֹשֶׁר מֶלֶל
אֶת הַנְּיָיר כָּאן
מְחולֵּל.....
כִּי מִי יוֹדֵעַ
אֵיךְ
וְאַף כֵּיצַד
לְפָרֵשׁ אֶת הַנּוֹלָד.
וְאוּלַי רַבּוֹתַי
אוּלַי מִילותַי,
וְאוּלַי...
אוּלַי...
אוּלַי...

יושבים מֵאַחורֵי גַבִּי

סְפָרִים רַבִּים עַל הַמַּדָּף
חֵלֶק גַּם קָרָאתִי,
וַאֲחֵרִים רַק עוֹמְדִים,
וּמַמְתִּינִים.....
למתַי שְׁרַק יַבוֹא לִי.


וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵלּוּ
שְׁאַף דַּף לא אַדַפדֵף,
אַךְ עַלוּ הֵם לַמַדָּף
מִתוך דַחַף שְחולֵף.


וְיֵש גַם אֵלוּ בֵינֵיהֶם
שְזועַקִים.....וְאֵינִי שומֵעַ,
אַך בַעַתִיד הַלא יַדוּעַ
מִי יודֵעַ, מִי יודֵעַ....


כּה הַרְבֵּה נָחִים בְּשֶׁקֶט
יֵשׁ בָּהֶם מֵידָע וּמֶסֶר
מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת
לַצְּרִיכָה שֶׁלִּי בְּשֶּׁדֶר.


וּמוּלָם עַל הַשּׁוּלְחָן
יוֹשֵׁב לוֹ הַמָּסָךְ.
מוּאָר וְלועֵג בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ
מוֹצֵץ מְקִּירְבוֹ שֶׁל מַחְשֵׁב,
חוֹפֵר וּמְגָרֵד בְּתוךְ מוֹחוֹ
וּמוּלוֹ.... שָׁעות אֲנִי יושֵׁב.


הוּא מְדַלֵּג מִכָּאן לְשָׁם
אֵין לוֹ זְמַן, לא מְפַגֵר,
כָּל תְּשׁוּבָה מוֹסֵר מַהֵר
מִמַּאֲגָר אֵין-סוף
קוּשִׁיוֹת פּוֹתֵר.


מִמָּסָךְ וְעַד מַחְשֵׁב
גַּם מַדְפֶּסֶת וְסוֹרֵק
עִם כּוֹנָן שֶׁמִּסְתּוֹבֵב,
דִּיסְק, נַתֵּב וְגַם דִּיסְקֶט.
אֵיךְ כּוּלּוֹ כּה מִתְלַהֵב
ב-יוּ-אֶס-בִּי
הַמִּתְחַשֵּׁב.


אַךְ עִם כִּיבּוּי
יוֹשֵׁב הוּא חֶרֶשׁ
חַלּוֹן סָתוּם
כִּי אֵין בּוֹ רֶגֶשׁ.
וּלְהַחֲלִיפוֹ הֲרֵי נִשְׂמַח
בְשִידְרוּג יוֹתֵר מוּצְלָח.


ומֵאַחורֵי גַּבִּי יוֹשְׁבִים הֵם
הַסְּפָרִים נֶאֱמָנִים,
גַּם אִם לא אֶקְרָא בָּהֶם
הַכְּרָכִים כּה אֲהוּבִים.


הַיְּשָׁנִים שֶׁכְּבָר קָרָאתִי
רַק הַעַבִיר בְּיְּרוּשָׁה,
וַאֲחֵרִים הַמַּמְתִּינִים לִי
גַּם בָּהֶם יֵשׁ נְשָׁמָה.


וְכָל חָדָשׁ אֵינוֹ מוֹחֵק
אֵינוֹ מַרְחִיק ולא שׁוֹחֵק
אֶת רוּחַ הַמַּהוּת שֶׁל כָּל קוֹדְּמוֹ
אַתְּ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ,
נָפְשׁוּ.


שׁוֹמְרֵי ראשׁ הֵם נִיצָּבִים
עַל מַדַפִי
מֵאֲחוֹרֵי גבִי,
כִּי שָׁם טָמַנְתִּי חֵלֶק רַךְ
עָדִין, נָעִים
שֶׁל נִשְמַתִי.

עץ האדמה

הַמַּאֲבָק עַל אֲדָמָה

עַל פַּרְנָסָה

עַל נְשָׁמָה,

מִתְמַקֵּד זֶה כּה בָּרוּר

בְּעֵץ הַזַּיִת הָאָרוּר.


נְטִיעָה וְגִידּוּל

עִשְׂבִּיָּה וְדילוּל

סוּלָּמוֹת וְהַסָּקָה

הַשְחַתַה

וְגַם שְׂרֵיפָה.


עוֹד גִּבְעָה כְּבָר בַּזִירָה

מִבַּעַל-הַבַּיִת נִלְקְחָה,

וְעַצֵי הַזַּיִת בְּמִדְרוֹן

מַמְתִּינִים לְבוֹא אָסוֹן.


וּכְבָר יֵשׁ

תּוֹדָה לַאֵל

עַל גִּבְעָה שָׁם...מִתְנַחֵל

הַבָא לַרֶשֶׁת אֶרֶץ זוּ.

וגם שלושת אבותינו

אָבִי, אִיצִיק, וְגַם קוֹבִּי

כְּבָר גּוּיְּיסוּ

כְּעֵדִי אוֹפִי.


וּבַעַל-הַבַּיִת בַּמִדְרוֹן

מוּרְחָק נִדְחַק מֵהַמָּקוֹם.

רַק עֵד בּוֹדֵד עוֹמֵד מִנֶּגֶד

לְהָעִיד כאן עַל כָּל רֶגֶב.

הוּא בֶּן חֲלָצָיו

שֶׁל אבינו לְעֵיל.

הוּא אָח חוֹרֵג

שֶׁל הַמִּתְנַחֵל,

אַךְ שְׁמוֹ אָרוּר,

הוּא יִשְׁמָעֵאל.

תשע"א וסוד ההצלחה

ברכתי לשנת תשע"א הצעירה
(איתנו הכל ממש בסדר. בראש השנה אני פונה לצד השני של המטבע.)

שנה אחת בורחת

ושניה כבר מבורַכַת

בייחולים וציפיות

שלל גדוש של בקשות....

וגם אני עומד בתוֹר

בין עַמְך ישראל אין-ספוֹר

להספיד את אשתקַד

להצדיע בַמִפקַד.

ולחגוג קבלת כלה

לטירונית החדשה.

ומה כבר אבקש ממך

שנה קטנה וצעירה

כאשר כל הבוגרות ממך

כבר ברחו מהמערכה.

כי העול כבד-כבד

סיכוי קטן להצלחה

נסיון קודמייך מלמד

שאין אַת באה לחגיגה.

אך אַל ייאוש הזאטוטה

כי יש תקווה בכל שנה.

החזיקי מעמד יַא פעוטה

ואל תִשְחִי בְמֵי האכזבה.

כי יש גם סוד להצלחה

סוד ידוע מֵאַז הבריאה

והנה הוא כאן, יא צעירה:

הרבה חזון ותעוזה.

וכך אחל לידידי, לחברי, למשפחה

אל תתנו לצעירה החדשה

להתבוסס באכזבה.

תנו צ'אנס גדול להצלחה

והזריקו נא זריקה

מלאַת חזון ותעוזה.

תתברכו בשנת שלום, בריאות, שמחה וסיפוק מהעשייה.

במקום "פוסט-ציונות", אמור "ציונות מתקדמת"

(מכתב זה כתבתי במקור לבלוג שלי בשפה האנגלית. העיתון האינטרנטי "דוגרינט" של איזור הגליל תרגם אותו לעברית ועם שיפוצים אחדים שלי אני מעביר את המוצר המתורגם לכאן.)
------------------------------------------------------------------------------------

אני לא ארגון חוץ ממשלתי, גם לא פרופסור במכללה. לעיתים רחוקות בלבד השתתפתי בציון הנכבה (לא יודעים מה זה!? חפשו בגוגל), ואין לי מקורות כספיים בחו"ל המשלמים עבורי את חשבונות סוף החודש. איזו הקלה. לו הייתי אחת התועבות הללו, הייתי בצרות צרורות. ולמה כך?....כיוון שאז הייתי בהמתנה לקול המגפיים ולדפיקה מעאיימת בדלת ביתי.

כיהודי ישראלי, ואף כציוני, ברור לי שיש להכיר את ההיסטוריה והסבל של אזורנו טוב יותר ממה שהתיאולוגיה הציונית הרשתה לנו לדעת בשנים עברו. ברור לי שעל מנת להבין טוב יותר את עצמנו, עלינו להבין גם את שכנינו. תולדות סכסוך הופכים מטושטשים כאשר מתוארים דרך זוג אחד של עיניים בלבד. בגרות לאומית מביאה עמה את היכולת לחקור במבט בוחן יותר את יצירת המיתוסים הלאומיים. מחקר קורותינו וניתוחן יכול לעזור לנו להבין טוב יותר הן את הצדק והן את העוולות של מהלך הטיפוס הקשה שלנו במעלה הלאומיות המחודשת, ואולי אפילו יקל עלינו להחלים ולהתאושש מהעייפות והדרישות של הטיפוס עד להשלמת היציבות והכוח של ההישג. מחקר הנרטיב הציוני וניתוחו מחזקים עבורי את הבנת הצורך הקיומי שהוביל את עמנו לצאת לדרך של עצמאות לאומית בארץ ישראל, ולא בשום מקום אחר. אך בו בזמן הם מאירים לי את הפגיעות והסבל שנגרמו לאחרים במהלך דרך זו. אם הגיעי ליעדי, מחקר מאפשר לי לנתח ולקבוע על אילו מהפגיעות ניתן היום להקל, מה אפשר לרפא ומה לא, כאשר בו זמנית אמשיך לפתח את האופי הלאומי שלי. בניב הישראלי של היום, מקשרים כל מחקר וניתוח כנ"ל עם הכינוי "פוסט-ציונות". אני מעדיף את המונח "ציונות מתקדמת".

עמודי התווך של "הציונות המתקדמת" עומדים היום בפני התקפה מאסיבית של ארגוני ימין, המשודכים או ל"ציונות המשיחית" או ל"ציונות הכל-שלי" המתונה יותר, והנקראת בפי לעיתים "ציונות נרקיסיסטית".

ארגונים חוץ ממשלתיים התומכים במטרות בהן דוגלת ה"ציונות המתקדמת" נמצאים תחת התקפה ציבורית עזה באמצעות מסע השמצות המתאר אותם כבוגדים אנטי-פטריוטיים, שמנסים ביודעין להביא להרס ישראל כמולדת יהודית. אוניברסיטאות מאויימות בחרם כספי, בשל המקלט שהן נותנות ליותר מדי פרופסורים בעלי נטיה ל"ציונות מתקדמת" במחלקות מדעי- החברה שלהן.

אז מה??....תמיד יש קבוצות שוליים, קבוצות כמעט פשיסטיות או פשיסטיות לגמרי הנוטות להיות קוץ מלכותי בישבננו הלאומי, אך גם נוטות להישאר קבוצות שוליים. עניינם אינו לשאת ולתת בוויכוח על נושא כלשהו. עניינם לצייר מתנגדים כבוגדים, גיס חמישי, קוויזלינגים ומשת"פים. אז מה?...אז ככה, כיום הם יוצאים מהשוליים אל הבמה המרכזית. הם מתכבדים היום במעוזי הכח ובאוזניהם של חברי כנסת ושרים בממשלת הקואליציה. הם הגורם המסית מאחורי הצעות חוק בכנסת להגביל את התמיכה הכספית הבינלאומית בארגוני "שמאל" חוץ ממשלתיים. הם אילצו נשיא אוניברסיטה אחת להסכים (כנגד רצונו) לדרישה לבדוק את תוכניות הקורסים במחלקת מדעי החברה של האוניברסיטה. הם נתמכו על ידי שר החינוך שהצהיר על פתיחת חקירה משלו לגבי כוחה של "הציונות המתקדמת" במערכת החינוך הישראלית. כל זה על רקע הצעות חוק הנתמכות על ידי מפלגות הקואליציה...מאי-החוקיות של ציון הנכבה (שעם קבלתה אתחיל לציין...), ומשם להצעה של שבועת אמונים, ועד להצעת עונשי מאסר על החרמת מוצרים מהשטחים הכבושים, ועוד ועוד, והתהליך עדיין בתחילתו....התחלת עקירת עקרונות דמוקרטיים של מחאה ציבורית ודיון ציבורי, והתקדמות אל תוך ממלכה לאומנית יתרה, ג'ינגואיסטית-שונאת-זרים-ושונות, המבוססת על שורשי ה"ציונות המשיחית והנרקיסיסטית". אבוי ל"ציונות המתקדמת"...ווי איז מיר לציונות, בכלל.

אני לא ארגון חוץ ממשלתי, גם לא פרופסור במכללה. רק לעיתים רחוקות השתתפתי בציון הנכבה, ואין לי מקורות כספיים בחו"ל המשלמים עבורי את חשבונות סוף החודש. איזו הקלה. אני מופיע במקומות אלו או אחרים למען "הציונות המתקדמת", מדבר עם אנשים פה ושם, כותב כמה מילים המגיעות לקומץ מעטים, ואף פעם איני מופיע בחדשות. לכן אינני מודאג. לא שמעתי דפיקות מאיימות בדלת ביתי.......עדיין.


המכתב המקורי באנגלית: http://aaronsharif.blogspot.com/

ריבונו של עולם, שנה טובה

רִיבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם

לְשָנָה חַדָשָה
מַה כְּבַר אֶפְשָר לְבַקֵש מִמְךָ?

אֵין חוֹסֶר בְּפַת לֶחֶם

קורַת גַג מְכַסַה

הַבְּגַדִים לא קְרוּאִים

הַבְּרִיאוּת לא נוֹרָה

הַיְלָדִים עוֹבְדִים

וְהַנְכָדִים גְדֵלִים

אַז מַה בִּכְלַל נִרְצֶה מִמְךָ?

נוּ, הַאִם שַמְתָּ לֵב

שְלא כֹּל סוּגְיָה

נָאַָה וּמוּצְלַחַתּ

ע"פּ כַּוַונָתּ הַבְּרִיאָה.

אוּלַי שַמְתָּ לֵב פֹה וְשָם,

יְלָדִים רְעֵבִים

וְהוֹרִים מוּבְטָלִים

וְגַם בְּנֵי-אַָדָם מִתְבּוֹסְסִים בְּדַמָם.

אַז אוּלַי טִיפּ-טִיפָּה תִּתְּנָעֵר מֵאַבַק,

תַּחְזוֹר לַמְלַאכָה

וְרִיבּוֹנוֹ שֶל עוֹלָם – דְחִילַק !

תֵּן כְבַר שָנָה טוֹבָה !

משהוא על ביבי, ליברמן ושות'

לפעמים אני נתקל בדברים מסביבי אשר היו יכולים להוציא אותי מהכלים. והם לא.......כי אז אני חושב על ביבי וליברמן ושות'.

דוגמאות? בסדר.......

א. באתר קומפוסט קהילתי שהקמתי ושאני ומתנדבים נוספים מבלים שם קצת מזמנינו, אני לעיתים מגיע ומוצא שמישהו גנב לנו ציוד או תוצרת מוכנה. הערך הכספי אולי מסתכם בכמה מאות ₪ לשנה (אולי קצת יותר), אך עצם הגניבה יכול להרגיז ולקומם. אנחנו מקדישים מזמננו (וכספנו) ומישהו בא וגונב...סתם ככה....נו, זה לא יכול לעלות על העצבים??...... וזה לא.

ב. כל חורף יש לנו דליפת מים ממקור לא ידועה מהמרפסת שלנו (אולי) לקירות הדירה של השכנים מתחתינו. בדקו מומחים. פתחנו רצפות וקירות. מאז בניית הבניין המשותף שלנו הוחלפה רצפת המרפסת (70 מ"ר) פעמיים. יקר מאוד, ובפיקוח מלא של מהנדס לבעיות כאלו. אנחנו עדיין פותחים רצפות וקירות, ועדיין לא מגיעים למקור. זה יכול היה לאכול אותי....הלא לדעת....העלות.... עגמת הנפש לשכנים ולנו גם יחד......וזה לא.

ג. היה שבוע שחזרנו הביתה והכל התבלגן לנו. המחשב החליט לעשות בעיות של וירוס. השלט לטלויזיה הפסיק לפעול. הקומקום גמר את חייו. המזגן הוציא אויר והנמלים פתחו בהתקפת מלחמת עולם במטבח. והכל ביום שישי לקראת סוף שבוע עם אורחים. מה לעשות? זה צריך היה להכניס אותי לפאניקה רבתית, עם צרור של קללות עסיסיות וייאוש גמור לגבי מהות החיים...... וזה לא.

טוב....מספיק דוגמאות, אבל כולם הרי יודעים שיש כאלו והרבה נוספים בחיי היום יום שלנו....וכל אלו יוצרים לנו שיער אפור עד לבן, משחקים לנו עם לחץ הדם ויוצרים את הקמטים על הפנים. אבל לא לי...אני חסין מפני תופעות אלו במצבים כנ"ל.......והכל הודות לביבי וליברמן ושות'.

במצבים כנ"ל אני מצליח לזכור שהלוואי ורק אלו היו הבעיות הגדולות שלי.הרי בעיות אלו מתגמדות לאומת הבעיות שנוצרות לנו ע"י הממשלה ופוליטיקאים כמו ביבי וליברמן.....אז אם כבר לכעוס, לקלל, לתפוס עצבים, להיכנס לפאניקה.......ביבי וליברמן עושים לי את זה, ואני מודה לשמים על כך שבעיות היום-יום אינם מתקרבות לאלו הנוצרות לנו ע"י ב' ו-ל'. הרי הם אלו היוצרים לי שיער אפור עד לבן, משחקים לי עם לחץ הדם ויוצרים את הקמטים על הפנים. כנראה בזכותם אני שורד נפשית ופיזית את יתר בעיות היום-יום בשלוות נפש יחסית....הודות לביבי וליברמן ושות'.

הערות על יחסי מין המובילים לאונס

יחסי מין בהסכמה מלאה שעות ספורות לאחר מפגש מקרי........מסתבר שזה יכול להיות אונס. כך ע"פ כתבה בעיתון של 21.7.10



אם בחורה קיימה יחסי מין בהסכמה מלאה עם גבר שפגשה במקריות ברחוב או במכולת רק לפני שעות ספורות, כי היא חשבה שהוא עשיר (נאמר, ע"פ לבוש ואוטו שחשבה שהם שלו) ומסתבר שהוא תפרן, היא יכולה להגיש נגדו תלונה על אונס והוא יישב בכלא.


אם בחורה קיימה יחסי מין בהסכמה מלאה עם גבר שפגשה במקריות ברחוב או במכולת רק לפני שעות ספורות, כי היא חשבה אותו ליהודי (מבלי שהוא אמר כך, אך הציג את עצמו בשם עברי כ"דוּדוּ", שכך הרי באמת קוראים לו) ומסתבר שהוא ערבי, היא יכולה להגיש נגדו תלונה על אונס והוא יישב בכלא.


לא כל כך מובן לי, גם אחרי שקראתי את הסברי החוק והשופטים.


אם בחורה קיימה יחסי מין בהסכמה מלאה עם גבר שפגשה רק לפני שעות ספורות במקריות ברחוב או במכולת או על חוף הים, כי היא חשבה שהוא אוהב אותה (נאמר אפילו שהוא מלמל במפורש "את מאוד נראית לי, בייבי") ומסתבר שהוא לא, האם היא יכולה להגיש נגדו תלונה על אונס ??!! זה כבר לא.


לא מובן לי. מה ההבדל בין המקרים ?? והאם הבדלים אלו הם כל כך מהותיים על מנת לכלוא אדם מספר שנים בכלה על עבירת אונס??.....מול מתלוננת שפגשה את הגבר רק לפני מספר שעות במפגש אקראי ביותר.....ולא שאלה......ולא חיכתה אפילו יום אחד...להכיר יותר טוב....אולי אפילו לבדוק את רצינות המפגש.......מספר שעות של סטוץ עם גבר לא מוכר....בהסכמה מלאה ע"פ הודעתה.....ללא אלימות....ללא איומים.....ללא סחתנות....ללא הבטחות....פשוט סקס בהסכמה.......וכבר זה אונס ושנות כלא.


אגב, הגבר שנכתב עליו בעיתון נשוי עם שני ילדים. לא על כך התלוננה המתלוננת ולא בשל כך נחשב הדבר לאונס. ע"פ השופט, המקרה הוא אונס כי המתלוננת לא ידעה ש"דודו" הוא ערבי.

העתיד של אחד ועוד אחד הולך ופוחת

החינוך של היום הוא העתיד של המדינה.



הרי זה ברור. יכולת העליונות שלנו במדעים ובהשכלה מתקדמת היא אחת הגורמים המרכזיים ליכולת העמידה שלנו בכלכלה ובהגנה עצמית בתוך איזור עולם העוין לקיומנו.


כאשר ילדינו מקבלים ציונים נמוכים בדירוג העולמי של כלל התלמידים במקצועות כגון מתמטיקה ומדעים, התנחמנו בכך שהרי אין ציונים אלו משקפים את המציאות ה"אמיתית" היות והם כוללים את מגזרי הערבים והחרדים. הרי בלעדיהם אנחנו טובים בהרבה.


נו....השבוע למדנו עוד "אמת" אחת.


ישראל בחרה את הטובים שבטובים שלנו במקצוע המתמטיקה.....שוב, יש להבין: "הטובים שבטובים"!!
שלחנו את הטובים שבטובים לתחרות עולמית בה השתתפו 96 מדינות. הטובים שבטובים שלנו הצליחו להגיע למקום ה-53 בתחרות. טורקיה, אירן, תיילנד, גרוזיה, קוריאה, סלובניה, סרי לנקה, הם בין ה-52 ארצות שהקדימו אותנו. הצלחנו לבוא ישר לפני מלייזיה.


יישובים ביהודה ובשומרון מקבלים מהמדינה תשתיות שאין כמוהם ביישובים רבים של מדינת ישראל. פקידים במשרד הבטחון (שהם רבים יותר מלוחמים) מקבלים פנסיה נהדרת כבר בגיל 40 ומשהוא. סטודנטים בישיבות (ומוריהם) ממומנים על ידי כלל האוכלוסיה במימדים הולכים וגדלים של תקציבי המדינה.
רק החינוך של ילדינו (הלא חרדים) הולך ומדרדר הן בתיקצוב והן בטיב, הן בשעות לימוד, הן בגודל כיתות, הן במשכורות של מורים.


ה"טובים שבטובים" שלנו הגיעו למקום ה-53. לפני עשור עוד היינו במקום ה-11. מאז ירדנו וירדנו כל שנה.


מה לעשות. החינוך של היום הוא העתיד של המדינה. ואנחנו הרי מתלוננים....מהכורסה בסלון.

לנכדים ונכדות היקרים.....
פעם גם אנו היינו צעירים


יושבים במִרְפְסַדַה

סַבַּאבַּא וסַבַּבְּתַא
ישבו במִרְפְסַדַה
הרכיבו משקפיים
על כל ארבע עיניים
ופתחו שם אלבומים
של כל כך הרבה שנים.


הנה כאן הילדוֹנת,
מחייכת, קצת שמנמונת,
ובחיוך רואים עדיין
את החן נוצץ בעין,
היום מוקף קמטים ..........
אך נותר בה חן תמים.


והנה הוא עם מגבעת
של תלמיד חכם ודעת
חליפה עם ציציות
בחור לומד בישיבות
אך חוזר תמיד הביתה
חילוני דתי עַלֵי אַדְמַתַה

לו הייתי אישה

(6.2008)
ע"י אני, עצמי, א.י.ש.

לו הייתי אישה
הייתי מתאהב בנשים.
-------------------


אלוהים ברא את האישה
רק לתקן את מה שעשה
כאשר בכבודו הרם
בא לו לברוא את האדם.


אך נוצרה טעות של רגע
כאשר כרת לו צלע
והשאיר את האדם
עוד יותר פחות מושלם.


והאישה המסכנה
כך נותרה כמעט שלמה
כי מתוך תוכו של עלם
היא קיבלה פירור של עצם.


מה שכאן בכלל קרה
זו העברת מנה פגומה
על מְנת הפעם ליצור
ייצור חדש וגם טהור.


לוּ האל היה בוחר
מכנפי פרפר עובר
או נוצה רכה קלה
מציפור קטנה עפה.


אזי היתה כאן כל אישה
כל כך יפה ונבונה
בלי כל ירושת הפגם
שהשתיל האל בגַן.