שוב נסעתי מגשר הזיו לכפר קאסם, חניתי במגרש צמוד לתחנת דלק ומסעדת פלפלה, עליתי עם אוכל ושתיה לתוך ה-4X4 של אגף המשימות, ומאחורינו עוד שתי מכוניות עם מתנדבים ותיקים. אנחנו ס"ה כ-10 ישראלים בדרך לכפר סאלם ליד שכם, נוסעים ללא אבטחה בכבישי ארץ המריבה, עוברים מחסומים, צופים על יערי עצי הזית הפזורים על שטחים מרובי הגבהות משני עברי הכביש; הרבה מאוד עצי זית, פה ושם עץ אורן, לפעמים חורשת אורנים קטנה, והרבה שטיחים חומים שזורים בצמחיה נמוכה וירוקה הנהנית מברכת גשמי העונה שחלפה.
המטרה היא שוב לעלות עם בני הכפר למטע הזיתים בקירבת "חוות סקאלי" ולהוות "משמר נוכחות" בזמן עבודתם בשטח. הנוכחות אמורה להרתיע מתנחלי חוות סקאלי ותומכיהם מלהתנכל לאיכרי המקום.
הגענו לצומת המוביל שמאלה על דרך עפר לכפר סאלם, וימינה על דרך עפר צרה , מעוקלת ומלאת סלעים לכיוון מטעי הזיתים. נפגשנו עם קבוצה נוספת של מתנדבי "רבנים לזכויות אדם". גם הם מתנדבים ותיקים ל"נוכחות" במטעי הזיתים. גם ליווי צבאי חיכה לנו בצומת. רכב העובר בכביש נעצר לרגע. ראש הזדקר מהחלון לאמר לנו כמה שאנחנו בושה לעם ישראל.
הדרך לכפר נחסמה ע"י סוללת אדמה ובלוק בטון גדול. בפעמים קודמים נהג הצבא לפנות חלק מהמחסום ולאפשר לטרקטור אחד או שניים לצאת מהכפר יחד עם בני הכפר ומשמר הנוכחות למטעי הזיתים. לא היום. לא הספיקו. קצר בתקשורת. או יתכן לחץ של ישראלים מקומיים מחוות סקאלי, אלון מורה ותומכים עם קשרים....?? בכל אופן, הבטיחו לפתוח מחר להמשך העבודה במטעים.
העליה למטעי הזיתים הופסקה פעמיים: אין אישור צבאי לעלות היום, יש אישור צבאי, ועוד פעם אין אישור ועוד פעם יש אישור - עם הצורך בכל סיבוב לפנות לדרגה מעל המפקד המהסס.
עיקר עבודת היום: חיתוך חביות המגן סביב עצים צעירים. העלינו לשטח מסור עם גנרטור. מספר צעירי הכפר עסקו במלאכה זו ובעיקור עשביה וגיזום ענפים לאחר הסרת החביות.
תומכי חוות סקאלי לא באו היום בהמוניהם ולא במקצתם. הגיעו רק שניים. אחד היה אהוביה טבנקין מקיבוץ עין חרוד מאוחד שלפני זמן מה עצר טרקטור מלעלות על שטח שיבולת שועל הצמוד למטע הזיתים. בתקרית ההיא נורו גם יריות מנשק חם לעבר משמר הנוכחות. השטח היה בשליטת הכפר עד שנתפס ע"י חוות סקאלי כאדמת מדינה הניתנת לו למשמרת. אהוביה וחברו באו היום שוב כדי להגן על השטח מפני נסיונות נוספים של עליה בטרקטור. לא באו להפריע לעבודת הזיתים או לסלק בכח את בני הכפר מהמטע. אין טעם לבוא לכך. משמר נוכחות נמצא במקום.
יש מתנדבים המצטרפים לעבודת בני הכפר. יש מתנדבים הבאים רק להוות חומת נוכחות. אצל אחדים ההבדל משקף גישות שונות לפעילות הנוכחות: יש אלו הלוקחים על עצמם לעזור פיזית בעבודת השיקום של עוול הנעשה למטעים ע"י ישראלים אחרים, ויש המגדירים את תפקידם רק כמגן נגד עוול נוסף. יש גם הבדל בין צעירים יותר לפנסיונרים יותר. לא תמיד. אורי פנסיונר. מעורבותו הישירה עם מועצת הכפר ובני הכפר הביאו לכך שכאן יש פעילות סיוע מתמשך. אורי כואב את כאבי הכפר. חשים זאת. אורי כנראה גם רתם את יואל ואגף המשימות של התנועה הקיבוצית לפעילות המתמשכת במקום. רבנית מ"רבנים לזכויות האדם" סיפרה שבין הפעילות הרבה שלהם במטעי זיתים, סאלם הוא הכפר העיקרי אליו הם נרתמו לפעילות מתמשכת. אורי,.....יואל,.....בומה......
כל כך הרבה פוליטיקה נקשרת למקום כל כך מלא טבע . חוות סקאלי ומתנחלים, כפר ערבי, מחסומים, אדמות מדינה (?), קושאן או אין קושאן, צו פינוי לחווה, איזור צבאי סגור למניעת כאב ראש לצבא. פעם כך ופעם אחרת. וגם קסם של גבהות, עצי זית, שיבולת שועל, פרחי בר, פרפרים, באר עמוק ועתיק, מערות מימי קדם. פוליטיקה של כיבוש וארץ המובטחת.
וגם פוליטיקה מוזרה של התנועה הקיבוצית. רכב צבאי חונה על דרך העפר וחוצה בין שתי מכוניות. במכונית אחת יושב יואל מרשק מאגף המשימות של התנועה הקיבוצית עם טלפון נייד לאוזנו. במכונית השניה יושב אהוביה טבנקין מקיבוץ עין חרוד מאוחד עם טלפון נייד לאוזנו. לא, השיחה אינה ביניהם. יואל מתרץ למישהיא על הקו למה הוא ממשיך בפעילות כאן למרות ביקורת מזכירי התנועה. "מה את רוצה שאני אעשה?" אני שומע מבעד החלון של ה-4X4. החיילים ברכבם שקטים. די משועממים וללא תלונות. רגלי חייל נשענות על חלון של דלת הרכב. מצידם השני של החיילים יושב אהוביה ברכב קיאה עם דלת פתוחה ומתלנן למישהוא על הקו: "חשבתי הרי שיואל כבר לא יגיע היום, למה הוא כאן?". ובהמשך: "אז וולוולה, תתקשר אליו ותאמר לו לעזוב את המקום".
בשדה הצמוד למטע הזיתים מבחינים בשורה של אבנים אשר כנראה סימנו בעבר גבול בין חלקות של בעלי אדמות. כנראה מכפר סאלם. אינני יודע איך יתחלקו האדמות לאחר שנצליח למחוק את הכיבוש. הפוליטיקה שלי אינה מתעסקת בזאת. באתי להצטרף למתנדבים המונעים מהכיבוש לשלוט על עתידנו. יש תשובה טובה לבקשתו של אהוביה טבנקין מבן-שיחו בקו הנייד: "אין בעיה. נעזוב את המקום. וגם אתה. כולנו. וטוב שעה אחת קודם".
המטרה היא שוב לעלות עם בני הכפר למטע הזיתים בקירבת "חוות סקאלי" ולהוות "משמר נוכחות" בזמן עבודתם בשטח. הנוכחות אמורה להרתיע מתנחלי חוות סקאלי ותומכיהם מלהתנכל לאיכרי המקום.
הגענו לצומת המוביל שמאלה על דרך עפר לכפר סאלם, וימינה על דרך עפר צרה , מעוקלת ומלאת סלעים לכיוון מטעי הזיתים. נפגשנו עם קבוצה נוספת של מתנדבי "רבנים לזכויות אדם". גם הם מתנדבים ותיקים ל"נוכחות" במטעי הזיתים. גם ליווי צבאי חיכה לנו בצומת. רכב העובר בכביש נעצר לרגע. ראש הזדקר מהחלון לאמר לנו כמה שאנחנו בושה לעם ישראל.
הדרך לכפר נחסמה ע"י סוללת אדמה ובלוק בטון גדול. בפעמים קודמים נהג הצבא לפנות חלק מהמחסום ולאפשר לטרקטור אחד או שניים לצאת מהכפר יחד עם בני הכפר ומשמר הנוכחות למטעי הזיתים. לא היום. לא הספיקו. קצר בתקשורת. או יתכן לחץ של ישראלים מקומיים מחוות סקאלי, אלון מורה ותומכים עם קשרים....?? בכל אופן, הבטיחו לפתוח מחר להמשך העבודה במטעים.
העליה למטעי הזיתים הופסקה פעמיים: אין אישור צבאי לעלות היום, יש אישור צבאי, ועוד פעם אין אישור ועוד פעם יש אישור - עם הצורך בכל סיבוב לפנות לדרגה מעל המפקד המהסס.
עיקר עבודת היום: חיתוך חביות המגן סביב עצים צעירים. העלינו לשטח מסור עם גנרטור. מספר צעירי הכפר עסקו במלאכה זו ובעיקור עשביה וגיזום ענפים לאחר הסרת החביות.
תומכי חוות סקאלי לא באו היום בהמוניהם ולא במקצתם. הגיעו רק שניים. אחד היה אהוביה טבנקין מקיבוץ עין חרוד מאוחד שלפני זמן מה עצר טרקטור מלעלות על שטח שיבולת שועל הצמוד למטע הזיתים. בתקרית ההיא נורו גם יריות מנשק חם לעבר משמר הנוכחות. השטח היה בשליטת הכפר עד שנתפס ע"י חוות סקאלי כאדמת מדינה הניתנת לו למשמרת. אהוביה וחברו באו היום שוב כדי להגן על השטח מפני נסיונות נוספים של עליה בטרקטור. לא באו להפריע לעבודת הזיתים או לסלק בכח את בני הכפר מהמטע. אין טעם לבוא לכך. משמר נוכחות נמצא במקום.
יש מתנדבים המצטרפים לעבודת בני הכפר. יש מתנדבים הבאים רק להוות חומת נוכחות. אצל אחדים ההבדל משקף גישות שונות לפעילות הנוכחות: יש אלו הלוקחים על עצמם לעזור פיזית בעבודת השיקום של עוול הנעשה למטעים ע"י ישראלים אחרים, ויש המגדירים את תפקידם רק כמגן נגד עוול נוסף. יש גם הבדל בין צעירים יותר לפנסיונרים יותר. לא תמיד. אורי פנסיונר. מעורבותו הישירה עם מועצת הכפר ובני הכפר הביאו לכך שכאן יש פעילות סיוע מתמשך. אורי כואב את כאבי הכפר. חשים זאת. אורי כנראה גם רתם את יואל ואגף המשימות של התנועה הקיבוצית לפעילות המתמשכת במקום. רבנית מ"רבנים לזכויות האדם" סיפרה שבין הפעילות הרבה שלהם במטעי זיתים, סאלם הוא הכפר העיקרי אליו הם נרתמו לפעילות מתמשכת. אורי,.....יואל,.....בומה......
כל כך הרבה פוליטיקה נקשרת למקום כל כך מלא טבע . חוות סקאלי ומתנחלים, כפר ערבי, מחסומים, אדמות מדינה (?), קושאן או אין קושאן, צו פינוי לחווה, איזור צבאי סגור למניעת כאב ראש לצבא. פעם כך ופעם אחרת. וגם קסם של גבהות, עצי זית, שיבולת שועל, פרחי בר, פרפרים, באר עמוק ועתיק, מערות מימי קדם. פוליטיקה של כיבוש וארץ המובטחת.
וגם פוליטיקה מוזרה של התנועה הקיבוצית. רכב צבאי חונה על דרך העפר וחוצה בין שתי מכוניות. במכונית אחת יושב יואל מרשק מאגף המשימות של התנועה הקיבוצית עם טלפון נייד לאוזנו. במכונית השניה יושב אהוביה טבנקין מקיבוץ עין חרוד מאוחד עם טלפון נייד לאוזנו. לא, השיחה אינה ביניהם. יואל מתרץ למישהיא על הקו למה הוא ממשיך בפעילות כאן למרות ביקורת מזכירי התנועה. "מה את רוצה שאני אעשה?" אני שומע מבעד החלון של ה-4X4. החיילים ברכבם שקטים. די משועממים וללא תלונות. רגלי חייל נשענות על חלון של דלת הרכב. מצידם השני של החיילים יושב אהוביה ברכב קיאה עם דלת פתוחה ומתלנן למישהוא על הקו: "חשבתי הרי שיואל כבר לא יגיע היום, למה הוא כאן?". ובהמשך: "אז וולוולה, תתקשר אליו ותאמר לו לעזוב את המקום".
בשדה הצמוד למטע הזיתים מבחינים בשורה של אבנים אשר כנראה סימנו בעבר גבול בין חלקות של בעלי אדמות. כנראה מכפר סאלם. אינני יודע איך יתחלקו האדמות לאחר שנצליח למחוק את הכיבוש. הפוליטיקה שלי אינה מתעסקת בזאת. באתי להצטרף למתנדבים המונעים מהכיבוש לשלוט על עתידנו. יש תשובה טובה לבקשתו של אהוביה טבנקין מבן-שיחו בקו הנייד: "אין בעיה. נעזוב את המקום. וגם אתה. כולנו. וטוב שעה אחת קודם".
