(מכתב זה כתבתי במקור לבלוג שלי בשפה האנגלית. העיתון האינטרנטי "דוגרינט" של איזור הגליל תרגם אותו לעברית ועם שיפוצים אחדים שלי אני מעביר את המוצר המתורגם לכאן.)
------------------------------------------------------------------------------------
אני לא ארגון חוץ ממשלתי, גם לא פרופסור במכללה. לעיתים רחוקות בלבד השתתפתי בציון הנכבה (לא יודעים מה זה!? חפשו בגוגל), ואין לי מקורות כספיים בחו"ל המשלמים עבורי את חשבונות סוף החודש. איזו הקלה. לו הייתי אחת התועבות הללו, הייתי בצרות צרורות. ולמה כך?....כיוון שאז הייתי בהמתנה לקול המגפיים ולדפיקה מעאיימת בדלת ביתי.
כיהודי ישראלי, ואף כציוני, ברור לי שיש להכיר את ההיסטוריה והסבל של אזורנו טוב יותר ממה שהתיאולוגיה הציונית הרשתה לנו לדעת בשנים עברו. ברור לי שעל מנת להבין טוב יותר את עצמנו, עלינו להבין גם את שכנינו. תולדות סכסוך הופכים מטושטשים כאשר מתוארים דרך זוג אחד של עיניים בלבד. בגרות לאומית מביאה עמה את היכולת לחקור במבט בוחן יותר את יצירת המיתוסים הלאומיים. מחקר קורותינו וניתוחן יכול לעזור לנו להבין טוב יותר הן את הצדק והן את העוולות של מהלך הטיפוס הקשה שלנו במעלה הלאומיות המחודשת, ואולי אפילו יקל עלינו להחלים ולהתאושש מהעייפות והדרישות של הטיפוס עד להשלמת היציבות והכוח של ההישג. מחקר הנרטיב הציוני וניתוחו מחזקים עבורי את הבנת הצורך הקיומי שהוביל את עמנו לצאת לדרך של עצמאות לאומית בארץ ישראל, ולא בשום מקום אחר. אך בו בזמן הם מאירים לי את הפגיעות והסבל שנגרמו לאחרים במהלך דרך זו. אם הגיעי ליעדי, מחקר מאפשר לי לנתח ולקבוע על אילו מהפגיעות ניתן היום להקל, מה אפשר לרפא ומה לא, כאשר בו זמנית אמשיך לפתח את האופי הלאומי שלי. בניב הישראלי של היום, מקשרים כל מחקר וניתוח כנ"ל עם הכינוי "פוסט-ציונות". אני מעדיף את המונח "ציונות מתקדמת".
עמודי התווך של "הציונות המתקדמת" עומדים היום בפני התקפה מאסיבית של ארגוני ימין, המשודכים או ל"ציונות המשיחית" או ל"ציונות הכל-שלי" המתונה יותר, והנקראת בפי לעיתים "ציונות נרקיסיסטית".
ארגונים חוץ ממשלתיים התומכים במטרות בהן דוגלת ה"ציונות המתקדמת" נמצאים תחת התקפה ציבורית עזה באמצעות מסע השמצות המתאר אותם כבוגדים אנטי-פטריוטיים, שמנסים ביודעין להביא להרס ישראל כמולדת יהודית. אוניברסיטאות מאויימות בחרם כספי, בשל המקלט שהן נותנות ליותר מדי פרופסורים בעלי נטיה ל"ציונות מתקדמת" במחלקות מדעי- החברה שלהן.
אז מה??....תמיד יש קבוצות שוליים, קבוצות כמעט פשיסטיות או פשיסטיות לגמרי הנוטות להיות קוץ מלכותי בישבננו הלאומי, אך גם נוטות להישאר קבוצות שוליים. עניינם אינו לשאת ולתת בוויכוח על נושא כלשהו. עניינם לצייר מתנגדים כבוגדים, גיס חמישי, קוויזלינגים ומשת"פים. אז מה?...אז ככה, כיום הם יוצאים מהשוליים אל הבמה המרכזית. הם מתכבדים היום במעוזי הכח ובאוזניהם של חברי כנסת ושרים בממשלת הקואליציה. הם הגורם המסית מאחורי הצעות חוק בכנסת להגביל את התמיכה הכספית הבינלאומית בארגוני "שמאל" חוץ ממשלתיים. הם אילצו נשיא אוניברסיטה אחת להסכים (כנגד רצונו) לדרישה לבדוק את תוכניות הקורסים במחלקת מדעי החברה של האוניברסיטה. הם נתמכו על ידי שר החינוך שהצהיר על פתיחת חקירה משלו לגבי כוחה של "הציונות המתקדמת" במערכת החינוך הישראלית. כל זה על רקע הצעות חוק הנתמכות על ידי מפלגות הקואליציה...מאי-החוקיות של ציון הנכבה (שעם קבלתה אתחיל לציין...), ומשם להצעה של שבועת אמונים, ועד להצעת עונשי מאסר על החרמת מוצרים מהשטחים הכבושים, ועוד ועוד, והתהליך עדיין בתחילתו....התחלת עקירת עקרונות דמוקרטיים של מחאה ציבורית ודיון ציבורי, והתקדמות אל תוך ממלכה לאומנית יתרה, ג'ינגואיסטית-שונאת-זרים-ושונות, המבוססת על שורשי ה"ציונות המשיחית והנרקיסיסטית". אבוי ל"ציונות המתקדמת"...ווי איז מיר לציונות, בכלל.
אני לא ארגון חוץ ממשלתי, גם לא פרופסור במכללה. רק לעיתים רחוקות השתתפתי בציון הנכבה, ואין לי מקורות כספיים בחו"ל המשלמים עבורי את חשבונות סוף החודש. איזו הקלה. אני מופיע במקומות אלו או אחרים למען "הציונות המתקדמת", מדבר עם אנשים פה ושם, כותב כמה מילים המגיעות לקומץ מעטים, ואף פעם איני מופיע בחדשות. לכן אינני מודאג. לא שמעתי דפיקות מאיימות בדלת ביתי.......עדיין.
המכתב המקורי באנגלית:
http://aaronsharif.blogspot.com/
