פתיחה מחודשת של בלוג - 1.7.2010

לאורך מספר שנים אני נוהג לשלוח דרך דוא"ל (אי-מייל) דיווחים ומחשבות לרשימה ארוכה של חברים ומכרים. כבר זמן מה מפצירים בי אחדים מחברי להעביר את כל מכתבי העבר לבלוג אישי. עבורי זה מרגיש מוזר במקצת והרבה פחות אישי מאשר מכתב בדוא"ל, אך לאחרונה נכנעתי כניסיון לראות איך ארגיש עם זה והאם אוכל להחזיק מעמד בזה.
לבלוג זה אני מעביר (לאט, לאט) דברים שנשלחו בעברית (אין הרבה), כולל אחדים מהדברים שכתבתי אך לעולם לא שלחתי.


רוב מכתבַי היו (וכנראה יהיו) באנגלית והגיעו לרוב אל קוראֵי אנגלית בחו"ל.
אותם כללתי בבלוג נפרד:
http://aaronsharif.blogspot.com/



יום חמישי, 15 בספטמבר 2011

אני מתגעגע

כתבתי מתוך נוסטלגיה לבית הראשון שלנו ב"שיכון החדש" של קריית חיים שעברנו אליו לתקופה קצרה בשנת 1945 (או 46')

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ
לַבַּיִת מְעֵבֶר לַפַּסִים,
לַגַדֵר הַנְּמוּכָה
לַשִׁיחִיָה הַצְּעִירָה
הַנִּשְׁעֶנֶת זְקוּפָה
עַל גָּדֵר לְבָנָה.

לַמֶּרְחָב הַשּׁוֹמֵם
מְעֵבְרוֹ שֶל גָדֵר
תַּחַת שֶׁמֶשׁ לְלא צְלָלִים,
הַפּוֹרֵשׂ אֶת הַחוֹל
הַנּוֹדֵד מִתְדַּרְדֵּר
וּמוּרְחָק עַד רַגְלֵי הַגַּלִים.

לְפַּסֵי הַרַכֶּבֶת
הַבּוֹרְחִים לַמֶרְחָק
נִבְלָעִים בְּהָרֵי הַחוּפִים
שְׁתֵי שׁוּרוֹת מַקְבִּילוֹת
עֵינָי עֲדַיִין רוֹאוֹת
וְאֵינֶנִּי זוֹכֵר רַכָּבוֹת.

לְעֵדֶר הַצאן
הַנִּדְבָּק לַגָדֵר
מְלָּקֵט צִמְחִיָה דַּלָּה,
ואַבָּא צוֹעֵק לָרוֹעֶה הַמְּבוּגָּר
חַוַואגַ'א מוּסָה...רוּח מִנ'הוֹן
וְצֵא נָא מַהֵר לַמִּדְבָּר.
וַאֲנִי בְּחַצִי גוֹבהוֹ
לא מֵבִין מָה בִּכְלָל נֶאֱמַר.

אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לַחֶדֶר הַבּוֹדֵד
בַּבַּיִת מְעֵבֶר לַפַּסִים,
וְהַרְבֵּה מֵעָלַי
לַשָּׁטִיחַ הַתָּלוּי
עַל הַקִּיר הַדְּרוֹמִי הַגָּלוּי
עִם גָּמָל וְגִבְעָה
שֶׁנּוֹצְרוּ בַּנּוּל
וְטִיפְּסוּ עַל קִיר בֵּיתִי
וּמַשְּׁהוּא נוֹסַף
שְאַרוּג מְטוּשְׁטָשׁ
וְחָרוּט בְּעוֹמְקֵי זִכְרוֹנִי.