פתיחה מחודשת של בלוג - 1.7.2010

לאורך מספר שנים אני נוהג לשלוח דרך דוא"ל (אי-מייל) דיווחים ומחשבות לרשימה ארוכה של חברים ומכרים. כבר זמן מה מפצירים בי אחדים מחברי להעביר את כל מכתבי העבר לבלוג אישי. עבורי זה מרגיש מוזר במקצת והרבה פחות אישי מאשר מכתב בדוא"ל, אך לאחרונה נכנעתי כניסיון לראות איך ארגיש עם זה והאם אוכל להחזיק מעמד בזה.
לבלוג זה אני מעביר (לאט, לאט) דברים שנשלחו בעברית (אין הרבה), כולל אחדים מהדברים שכתבתי אך לעולם לא שלחתי.


רוב מכתבַי היו (וכנראה יהיו) באנגלית והגיעו לרוב אל קוראֵי אנגלית בחו"ל.
אותם כללתי בבלוג נפרד:
http://aaronsharif.blogspot.com/



יום חמישי, 5 ביולי 2012

היישוב כבר איננו....


הַיִּישּׁוּב כְּבָר אֵינְנּוּ,
רק שְׁלוֹשֶׁת הַבְּרוֹשִׁים עוֹד שָׁם.

כְּבָר אֵין בַּנוּ כְּפָר
הַכֹּל כְּבָר פַּרְבַר
אֲדָמָה נֶעֶלְמָה
יַבְשָׁה יַבְשָׁה
הָרְחוֹבוֹת מַלְּאוּ אַסְפַלְט.

הַגֶּשֶׁם זוֹרֵם לְנָתִיב מְתֻכְנָן
אֲדָמָה לֹא רוֹאָה חֶדְוָה,
אֵין בֹּץ, לֹא בּוּצָה,
וְגַם לֹא טִיט
מִדְרָכָה מְכַסָּה אֶת כֻּלָּהּ.

שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ וְגַם עֲנָנִים
וּמֵאַחְרֵיהֶם קְבוּצַת כּוֹכָבִים
רוֹאִים וְתוֹהִים
הֵיכָן הַצְּמַחִים
שֶׁכֻּלָּם כינו עֲשָׂבִים.

עֲשָׂבִים יְלִידִים גָּדְלוּ כָּאן אֶתְמוֹל
חַמְצִיצִים רָבּוּ כָּאן לִמְצוֹץ.
עַגַלַת תִּינוֹקוֹת דָּחַפְנוּ בַּחוֹל
וּבַחֹרֶף נִתְקַעְנוּ בַּבּוֹץ.

מִשְּׁטַחֵי לְבֵנִים מִשְׁתַּלְּבוֹת
מְכַסּוֹת שְטִיחֵי מַרְגַנְיוֹת,
וּכְבָר אֵין יַבְלִית מְצוּיָה
שְכוּסְתָה בְּמִגְרָשׁ חֲנָיָה.

פֹּה וְשָׁם יֵשׁ סֶלַע
לֹא בְּלוֹק לְבֵנָה מִרְצָפָּה
פָּשׁוּט אֶבֶן שַׁיֶּכֶת לַטֶבַע
נִצֶבֶת כְּמוֹ מַצֵּבָה.

הֲגִינוֹת מְלִּפְנֵי הַבַּתִּים
עִיגוּלִים רִיבּוּעִים מֻשְׁקים
כֻּלָּם בְּצֶלֶם אָדָם
כְּבָר אֵינָם בִּדְמוּת אֱלֹהִים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה