גרגיר בטבע

וּכְשֶׁאָמוּת

מָה כְּבָר יִישָאֵר מִמֶּנִּי....
מָה כְּבָר יִיזָכֵר בְּעוֹד
דּור וגם דורַיִים
חוּץ מֵאֶבֶן אַחַת
דהוּיָה וּמְטוּשְטֶשֶת
שָׁם עַל הַגִּבְעָה
עִם שֵׁם שָׁחוּק
וְעִשְׂבִּיָּה פְּרוּעָה.


וּמִי יִזְכּוֹר אֶת נִשְׁמַתִּי
מַהוּת אופְיִי וְצוּרַתִי
לְאַחַר לֶכְתָם שֶׁל כּל בַּנַי
צֶאֱצָאֵי מָקוֹר חֶלְּצַי.....


נְכָדִים אֲחָדִים
יַאַחְזוּ גַּם הֵם בְּזֵכֶר,
רֶמֶז רְמָזִים
לְצוּרַתּוֹ שֶׁל סָב זְקוּנִים.


וְכָךְ אַגִּיעַ בְּהֶמְשֵׁךְ
לְגַרְגִּיר בְּטֶּבַע מִתְמַשֵּׁךְ.
כִּי כָּךְ הֵם כּל חֲיֵי אָדָם:
בְּבוֹא הַנֶּצַח,
לְבַדָּם.


וּמָה נוֹתַר
אִם כְּבָר
בִּכלָל,
וּמָה מַמְשִׁיךְ זֵהוּת וְרוּחַ
שֶׁל נִפְטָר
עַל פִּי
גּוֹרָל.


זְמַן קַצָר....עַד נְכָדָיו.
לִפְעָמִים גַּם מַעַשָׁיו.
אַךְ לַרוֹב....כָּל טִבְעוֹ
מתְפּוֹרֵר שָׁם בְּקִבְרוֹ.


רַק אוּלַי וְלִפְעָמִים
נִזְכָּרִים בְּשמו
אִם שַׁיָּיךְ הוּא לַמֵּתִים
שֶׁאָחֲזוּ בְּעֵט וּדְיוֹ
וְצִיְּירוּ עִמָּם מִילִּים
וְכָךְ קָנָה אֶת עוֹלָמוֹ..


לְכֵן אֲנִי
דַּל כּוֹשֶׁר מֶלֶל
אֶת הַנְּיָיר כָּאן
מְחולֵּל.....
כִּי מִי יוֹדֵעַ
אֵיךְ
וְאַף כֵּיצַד
לְפָרֵשׁ אֶת הַנּוֹלָד.
וְאוּלַי רַבּוֹתַי
אוּלַי מִילותַי,
וְאוּלַי...
אוּלַי...
אוּלַי...