סְפָרִים רַבִּים עַל הַמַּדָּף
חֵלֶק גַּם קָרָאתִי,
וַאֲחֵרִים רַק עוֹמְדִים,
וּמַמְתִּינִים.....
למתַי שְׁרַק יַבוֹא לִי.
וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם אֵלּוּ
שְׁאַף דַּף לא אַדַפדֵף,
אַךְ עַלוּ הֵם לַמַדָּף
מִתוך דַחַף שְחולֵף.
וְיֵש גַם אֵלוּ בֵינֵיהֶם
שְזועַקִים.....וְאֵינִי שומֵעַ,
אַך בַעַתִיד הַלא יַדוּעַ
מִי יודֵעַ, מִי יודֵעַ....
כּה הַרְבֵּה נָחִים בְּשֶׁקֶט
יֵשׁ בָּהֶם מֵידָע וּמֶסֶר
מַמְתִּינִים בְּסַבְלָנוּת
לַצְּרִיכָה שֶׁלִּי בְּשֶּׁדֶר.
וּמוּלָם עַל הַשּׁוּלְחָן
יוֹשֵׁב לוֹ הַמָּסָךְ.
מוּאָר וְלועֵג בְּכָל תִּפְאַרְתּוֹ
מוֹצֵץ מְקִּירְבוֹ שֶׁל מַחְשֵׁב,
חוֹפֵר וּמְגָרֵד בְּתוךְ מוֹחוֹ
וּמוּלוֹ.... שָׁעות אֲנִי יושֵׁב.
הוּא מְדַלֵּג מִכָּאן לְשָׁם
אֵין לוֹ זְמַן, לא מְפַגֵר,
כָּל תְּשׁוּבָה מוֹסֵר מַהֵר
מִמַּאֲגָר אֵין-סוף
קוּשִׁיוֹת פּוֹתֵר.
מִמָּסָךְ וְעַד מַחְשֵׁב
גַּם מַדְפֶּסֶת וְסוֹרֵק
עִם כּוֹנָן שֶׁמִּסְתּוֹבֵב,
דִּיסְק, נַתֵּב וְגַם דִּיסְקֶט.
אֵיךְ כּוּלּוֹ כּה מִתְלַהֵב
ב-יוּ-אֶס-בִּי
הַמִּתְחַשֵּׁב.
אַךְ עִם כִּיבּוּי
יוֹשֵׁב הוּא חֶרֶשׁ
חַלּוֹן סָתוּם
כִּי אֵין בּוֹ רֶגֶשׁ.
וּלְהַחֲלִיפוֹ הֲרֵי נִשְׂמַח
בְשִידְרוּג יוֹתֵר מוּצְלָח.
ומֵאַחורֵי גַּבִּי יוֹשְׁבִים הֵם
הַסְּפָרִים נֶאֱמָנִים,
גַּם אִם לא אֶקְרָא בָּהֶם
הַכְּרָכִים כּה אֲהוּבִים.
הַיְּשָׁנִים שֶׁכְּבָר קָרָאתִי
רַק הַעַבִיר בְּיְּרוּשָׁה,
וַאֲחֵרִים הַמַּמְתִּינִים לִי
גַּם בָּהֶם יֵשׁ נְשָׁמָה.
וְכָל חָדָשׁ אֵינוֹ מוֹחֵק
אֵינוֹ מַרְחִיק ולא שׁוֹחֵק
אֶת רוּחַ הַמַּהוּת שֶׁל כָּל קוֹדְּמוֹ
אַתְּ הַחַיִּים שֶׁבּוֹ,
נָפְשׁוּ.
שׁוֹמְרֵי ראשׁ הֵם נִיצָּבִים
עַל מַדַפִי
מֵאֲחוֹרֵי גבִי,
כִּי שָׁם טָמַנְתִּי חֵלֶק רַךְ
עָדִין, נָעִים
שֶׁל נִשְמַתִי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה